#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רג. למה לר' יוחנן אין בתורמוס משום בישולי עכו""ם ומדוע בגבלא אסר? "	ר' יוחנן סבר שכל שאינו עולה לשלחן מלכים ללפת בו את הפת אין משום בישולי עובדי כוכבים, ותורמוס אינו עולה על שלחן מלכים. ובגבלא אסר משום שאינם בני תורה.	עבודה זרה נט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רד. בעו מיניה מרב כהנא עובד כוכבים מהו שיוליך ענבים לגת. מה הספק ומה הדין לכתחילה ובדיעבד? 	"כתבו התוס' (ד""ה מהו) שרשב""ם פירש שכשבוצרים הענבים ונותנים אותם בסלים להוליכם לגת מתמעכים ונכבשים הענבים זה על זה והיין מזלף עליהם, מהו שיוליכם עובד כוכבים לגת מי חשיב ההוא יין דמזלף ליעשות יין נסך במגע או לא. ור""י פירש דמיירי בזריקה לגת שהתחיל בו היין לימשך, ומיבעיא אם אסור דהוי כמו מזגו עובד כוכבים דחיישינן שמא יגע או דלמא לא דמי למזגו עובד כוכבים דהתם מדקדק העובד כוכבים למזגו כראוי כדי שיהא ראוי לשתיה אבל הכא לא <sup>קד</sup><br>והדין שלכתחילה אסור ובדיעבד מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קד.  והראב""ד פירש שהספק הוא אם יש לאסור שפיכת היין הזב מ ן הענבים לתוך הגת אטו שפיכת יין גמור.</span>"	עבודה זרה נט. - נט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רה. ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא אידרי עובד כוכבים ושקליה. ברגע זה מה דין היין ומדוע? 	"אסור בשתיה ומותר בהנאה. ופירשו התוס' (ד""ה נקטוה) שבהכנסת ידו אע""פ שהיה יודע שהוא יין אינו חשוב שכשוך לאסרו בהנאה מפני שהוא טרוד ליקח אתרוגו שלא יטנף. ור""ת פירש דבהכנסת ידו היה סבור שהיא של שמן. ורשב""ם פי' שבשביל שנגע ביין מתחילה ליטול האתרוג לא נאסר בהנאה משום דמגע עובד כוכבים שלא בכוונה היה, שברצונו לא היה נוגע ביין אלא ליטול האתרוג נתכוין ולא בשביל ליגע ביין <sup>קה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קה.  ו הר""ן כתב דלא מיחזי כמכוין לנסך משום דהו""ל מגעו שלא בכוונה שמותר בהנאה כל שאינו נוגע לצורך עצמו . ובשם הראב""ד כתב שהקיל עוד והתיר היין בשתיה לפי שרובם אינם מנסכים אלא בשכשוך ו הר""ן הקשה שכל מגע אוסר בשתיה .</span>"	עבודה זרה נט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רו. ההיא חביתא דחמרא דאיתקיל לברזא אתא עובד כוכבים אידרי אנח ידיה עילויה. מה דין היין שבחבית ומדוע? 	"לל""ק דרב פפא קילוח הסמוך לנקב אסור והשאר מותר. רש""י פירש שהקילוח הסמוך לנקב אסור בשתיה ולא בהנאה שהרי אין כאן שכשוך שהנקב צר ואינו יכול לשכשך, והשאר מותר אף בשתיה דקסבר צדדים אינם חיבור ליאסר כל שאר היין.<br>לל""ב דרב פפא כל היין שלמעלה לנקב אסור ומתחת לנקב מותר. רש""י פירש שהיין מעל לנקב אסור בשתיה כיון שכולו נמשך אחר הנקב לצאת דרך שם הוה ליה חיבור ואסור, והשאר מותר אף בשתיה.<br>והתוס' (ד""ה אמר רב פפא) הקשו על פרש""י היאך יהיה זה שהיין כולו מעורב ויהיה חציו אסור וחציו מותר בשתיה <sup>קו</sup>. ולכן פירשו שמעל לנקב אסור בהנאה כי מיד שנפתח הנקב מתנענע כל היין שעד הברזא לצאת דרך שם וכששם ידו על הנקב נסתם הכל מלצאת וחשיב כאילו נגע בכולו, ו השאר מותר בהנאה אבל<br>בשתיה אסור מפני היין האסור השוכב עליו <sup>קז</sup>. לרש""י אין הלכה כרב פפא דהא קים ליה כרי יהודה דיחידאה הוא, והלכה כרבים שכל היין אסור בשתיה ומותר בהנאה. ולר""ת אין הלכה כרב פפא משום שרבא לקמן עב,ב חולק עליו ואוסר כל היין שהרי כולו מתנענע לעלות ולצאת <sup>קח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קו.  והר""ן הקשה עליו שהגאו נים פסקו שנצוק חבור והכל אסור.
<br>קז.  ופירשו התוס' והר""ן שתמכר כל החבית חוץ מדמי איסור שבה וכרשב""ג .
<br>קח.  והר""ן כתב שהעיקר כרי""ף והרמב""ם שפסקו כרב פפא.</span>"	עבודה זרה נט: - ס. ותוס'		
